מוכה חסדו

הייתי נוסע לשנה עד עשר. נוסע לתמיד. לעולם
מארגן לי טיסה ירוקה אל הכרטיס הירוק.

עם חומר ירוק אל מה שיותר רחוק
אל אי שם.

הייתי מחליף זהות, 
בודה עוד דמות.

ומזמין להצטרף, 
או שלא.

לא אסיר מעלי אזיקי העברית השבויה
כן שבוי מרצון ובהחלט אסיר תודה.

בדד אתמיר יצריי עת היצירה 
לופתת לופפת עצמה בעצמי הקדושה

לומר הלל 
מוכה חסדו

הייתי נוסע ולא זזתי לרגע ולא לשום מקום
בה בעת כבר איני אהובה. כבר נסעתי מזמן

מציאות וחלום 
אחד האדם.