אשה אחת עומדת על יד הקופה בחנות
ומסדרת לעצמה את סליה,
היא מפריעה לאחת העובדות לעבור
ומתנצלת על כך,
ומפריעה לעובדת נוספת ומתנצלת,
'אני מפריעה לכולם כאן',
ממלמלת לעצמה.
"בחן" פונה אליה אחד האדם רועם בקולו,
'מה?' היא לרגע נבהלת,
"בחן את מפריעה לכולם,
את עושה את זה בחן"
הוא מסביר לה פנים.
היא מחייכת אליו וטוענת
'איך מפריעה בחן, זה מנוגד',
קורץ לה אחד האדם ואומר,
"זו הפרעה דו קוטבית".
ופרצו בצחוק, והעובדים גם, והלקוחות.
וכשעברה על פניו לאחר מכן,
הרימה את אגודלה להודות,
שנרגנות עצמית הותמרה לאהבה עצמית,
ורצינות תהומית העלתה ממעמקיה חיוך ושחוק.
וזו הוראת האחד האדם:
חייך הם עולמך,
חייך את חייך,
חייך את עולמך
העלה חיוך, יעשה לך טוב.
---
אחד האדם.
ומסדרת לעצמה את סליה,
היא מפריעה לאחת העובדות לעבור
ומתנצלת על כך,
ומפריעה לעובדת נוספת ומתנצלת,
'אני מפריעה לכולם כאן',
ממלמלת לעצמה.
"בחן" פונה אליה אחד האדם רועם בקולו,
'מה?' היא לרגע נבהלת,
"בחן את מפריעה לכולם,
את עושה את זה בחן"
הוא מסביר לה פנים.
היא מחייכת אליו וטוענת
'איך מפריעה בחן, זה מנוגד',
קורץ לה אחד האדם ואומר,
"זו הפרעה דו קוטבית".
ופרצו בצחוק, והעובדים גם, והלקוחות.
וכשעברה על פניו לאחר מכן,
הרימה את אגודלה להודות,
שנרגנות עצמית הותמרה לאהבה עצמית,
ורצינות תהומית העלתה ממעמקיה חיוך ושחוק.
וזו הוראת האחד האדם:
חייך הם עולמך,
חייך את חייך,
חייך את עולמך
העלה חיוך, יעשה לך טוב.
---
אחד האדם.
אח, כמה שזה מקסים. עכשיו גם אני מחייכת, תודה.
השבמחק