נאמר שיש מדינה או מדינות שלא מרשות לאדם לשתות מים.
כי אפשר להתמכר למים במקום לשתות קפה; משקאות מוגזים או בטעמים.
רק לא מים.
באותה מדינת חלם
לא פלא שהמים בברז אינם ראויים לשתיה.
ולפיכך נכנסים המים לחוק הרעלים המסוכנים.
וכל מי שנתפס מחזיק מים
שלא לומר מרתיח אותם ושותה אותם.
פושע פלילי.
אז, שרירות החוק האידיוטי הזה עוד נאמר שהיתה ניתנת לאכיפה על ידי ממשל המשקאות המלאכותיים.
אלא מה, אז עשוי לגלות איזה רופא פרופסור מדען בעל שם עולמי - ששתיית מים היא מאוד בריאה, אם הם ראויים לשתיה וממש עשויה להבריא כאשר הם גם מים חיים. מועשרים אנרגטית.
ולאחר שהמדע הכיר בכך
לא היתה ברירה לממשל אלא
לאשר למתי מעט לקבל מרשם
לקבלת ארבעים ליטר מים ראויים לשתיה,
או ערכה להרתחת המים.
אבל זה רק אחרי שהוכח מיצוי תרופתי לבעייתם.
---
השכל הישר מחייך לנוכח המהפך.
המים היו הופכים מיד מרעלים מסוכנים
לתרופה עם מרשם רופא.
---
זה היה משנה הכל.
כי מי שמשתמש במים על דעת עצמו ללא מרשם רופא, הוא כמו מי שנכנס לבית מרקחת וקונה אנטיביוטיקה בלי מרשם רופא.
---
אז רציתי לומר שאני שותה מים. והרבה.
ללא מרשם רופא.
----
אחד האדם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה