גֶן האין

"עשרה אחוז מהאוכלוסייה מחזיקים בחמישים אחוז מההון של כל האוכלוסייה"

במחנה הריכוז שגדלתי בו בילדותי, בו חומות הגטו היו תחום סביון ואחר כך גם גני יהודה, לאחר מבצע ששת הימים באו עשירי ישראל,

מתעשרי נצחון צבא ההגנה לישראל.

הזכיר לי ידידי לא מזמן, את התמיהה הילדותית על כך שיש לאנשים האלה כל כך הרבה כסף ולאחרים אין, ולמה הם לא נותנים העשירים האלה?

זה היה מול גחמת איזה יהודי פרסי אם אני זוכר נכון, שבנה העתק של הבית הלבן. מול הווילות בם הייתי, בית פלאטו שרון למשל, אייזנברג, נמרודי, דנקנר ועוד ממיטב.

ביתי - בית אבי, ישראל עליו השלום,
אמנם היה גדול ומרווח על שטח אדמה,
אך מנהגיו מנהגי מחנה ריכוז וחיים ביערות הקור והרעב,

שבאו אבי וזוגתו ממחוזות המלחמה הנוראה.

וכך נצרב הגֶן. גֶן האין.

והבית היה בהחלט נאה, ככל שאר הבתים של חבריי. 

הבתים לעולם היו נאים.

והמשפחות, הו המשפחות.

נו, למה לדבר סרה.

---

"עשרה אחוז מהאוכלוסייה מחזיקים בחמישים אחוז מהון של כל שהאוכלוסייה"

מה לנו כי נלין?

אנחנו, האנשים הפשוטים שמשרתים בנאמנות ומבלי דעת
את אנשי ההון הדפוקים;

אנחנו ששולחים ילדים למחוזות הכליאה הנוראה;

אנחנו שמסרבים להתבגר ולראות נכוחה;

ששולחים ילדים למות בשם הצדק הנורא;

שהורגים ילדים;

שזורקים אבנים;

שהורגים אנשים;

שמתאדנים על ארץ לא לם.

אנחנו שכבר אין לנו חפץ בנשים;

ואין לנו עניין בגברים;

ששכחנו מהי דרך ארץ ומעולם לא היתה לנו תורה.

אנחנו ששוחטים בעלי חיים שגודלו בלי שמץ של אהבה;

שמשתמשים בכוחות הבריאה, לברוא חטא וטריפה

לטובת אנינות החך המסתתר, מאחורי חיוך צחור שיניים

מסודרות להפליא משויפות אל ההרג הבא.

אנחנו שחומדים ילדות קטנות להלך בתולים

על מסלול הזנות שיש שקוראים לה צו האופנה

פדופילים מוצהרים לחלוטין.

מה לנו כי נלין?

כאשר כל מה שמעניין אותנו
למקרא כותרת עשרת האחוזים,

זה להיות שם. - חלק מעשרת האחוזים.

ולהחזיק בחמישים אחוז מההון,

ולרדות בנתינים - שהיום הם אנחנו.

לשירות עגל הזהב,

משתחווים אלילים.

נוהים אחר סיר הבשר.

מה לנו כי נלין?

---

אין כמו שמחת עניים.

והאנשים הדפוקים מאוחזי ההון,
דואגים לכך שנהיה שמחים.

---

'ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה'

---

אחד האדם