יום ראשון, 15 בנובמבר 2015

חירותך

מתוך הכתבה

הרומן נגמר ועכשיו הוא לבד

"נכון, ניהלתי רומן ומגיע לי שהיא תזרוק אותי לכל הרוחות, אבל הלוואי, הלוואי והייתי יכול להחזיר את הגלגל ולחזור לחיים שהיו לי. כן, אותם חיים שבאיזשהו שלב הפכו להיות בעיני חסרי ריגוש ומשעממים ושאמרתי לעצמי שאני עוד רגע מת אם לא קורה בהם משהו חדש. עכשיו אני קונה אותם בשתי ידיים. את השגרה, את הרשימות לסופר, את העקיצות שלא נגמרות זה בזה, את הכתף הקרה כשעוברים אחד מול השני בסלון והולכים כועסים למיטה, כי בתוך כל הזוגיות העייפה והחבולה הזו, יש רגעים של קרבה ושל ביחד ושל מבט משותף וגאה בילדים המדהימים שלנו. רגעים של בית, של משפחה, שאין להם תחליף. גם אם אכיר מישהי ותהיה לי שוב משפחה חדשה, זו לא תהיה המשפחה ההיא, שלנו". רגע, אני אומרת, אתה מצליח לבלבל אותי. מה זאת אומרת תכיר מישהי. חשבתי שיש לך מישהי. הרי ניהלת רומן, לא?

הוא בודק הודעה נכנסת בנייד, מחליט לא לענות, לוקח לגימה מכוס מיץ האשכוליות האדומות שהזמין ואומר שהרומן כבר נגמר. עכשיו הוא לבד. "פשוט שנינו היינו נשואים והיא ראתה מה קורה אצלי ולא רצתה שגם המשפחה שלה תתפרק ואיך שאשתי עלתה עלינו היא הודיעה לי שעם כל הכאב היא לוקחת צעד אחורה וחוזרת לחיים שלה, לשקט שלה, לביטחון שלה. זה לקח כמה חודשים עד שהפסקנו ממש להיות בקשר, כי לשנינו היה קשה מאוד. נפגשנו לעוד כמה פעמים והמשכנו לדבר בטלפון, אבל בסוף היא עמדה בזה ואני גאה בה ושמח בשבילה שהיא לא עוברת את מה שאני עובר, שהיא חסכה מעצמה את הגיהינום הזה".

"אני לא מסתיר - הגיע לי שהיא תזרוק אותי. לא הייתי צריך לבגוד באמא של הילדים שלי", איתי מספר לענת לב-אדלר את סיפורו ומודה שיעשה הכל כדי לחזור הביתה.

---
לא רק שלא היית עושה הכל כדי לחזור
אינך מוכן לעשות דבר כדי להתקדם.

---
המונולוג הזה של חרטה לכאורה - כולו בשירות האג'נדה על פיה עדיף שתישאר אינפנטיל.
זה לא אתה בגדת בה, זה לא היא נבגדה.
אין חיה כזו לבגוד במישהו, אתה יכול לבגוד רק בעצמך.
---
עכשיו לבוא ולהתגעגע למה שהיה,
כאשר אתה עצמך כבר לא אותו אדם -
זה קשקוש רומנטי שבא להרטיט את לב הצודקות למיניהן והצודקים למיניהם.
ה נ ב ג ד י ם.
רז גלוי וסוד ידוע הם שבספור "בגידה" לעולם משתפים פעולה הבוגד/ת והנבגד/ת.
האחריות על שני הצדדים. לעולם על שני הצדדים.
ויש משמעות לאמונה שהזולת יכול לבגוד בי. 

למרות שאינו. בשום מקרה.
---
אינך זוכר את השממון. את חוסר תשומת הלב.
בעיקר שלך לעצמך. שאם היית מתחזק את עצמך היטב,
אפשר שלא היית הולך לראות אצל שדות זרים ואפשר שכן,
אפשר שלא היה מתפרק התא המשפחתי ואפשר שכן.
אבל מרוב הזנחה עצמית ושממון רגשי
ביקשת לך את הזעזוע,
ורעייתך הסכימה שתלך שם 

על מנת שתוכל היא עצמה לצאת מאותו שממון.

---

בבגרות הרגשית והאישית
יכולתם להיפרד כחברים 

ויכולתם למצוא את הדרך להעיר את חייכם.
זוגיות מבקשת אחר תחזוקה.
כפי שהנך נדרש לתחזק את עצמך. למשל לאכול. או להרגיש.
---

ללא אותה בגידה עצמית, ללא אותה התחיות רגשית, ילדותית ואינפנטילית,
איכה היית מגיע למקום הזה? 

בו נדמה לך שהנך מוכן להתחייב לשיממון הזוגיות שהיה אז.
אינך.
---
התבגר.
ותפסיק להכות על חטא הבגידה בה.
להתבכיין על מר גורלך ולשרת את תעמולת הרומנטיקה שאין בצידה אלא בריחה.
חירותך להתבגר לעולם עומדת.
---



אחד האדם



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה