לחינוך,
גם,
יש משרד.
יושב החינוך במשרדיו המתוקצבים היטב ומחנך את ההורים.
משנתו היא משנת הפדגוגיה השחורה, מלפני מאות שנים.
משענתו היא ההורים - אלה שרובם ככולם עדיין לא התבגרו.
חינוכם עלה יפה. יפה להפליא. נשארו אינפנטילים.
הם מאמינים לו לחינוך. הם מאמינים אפילו בו. בחינוך, ובמשרד שלו.
שהתעמרות, השפלה, ביזוי, אילוף, כפייה, עוול ואיוולת - כולם לטוב. כל זה לטוב ולטוב יותר.
מאמינים ההורים שעדיין לא התבגרו ואף אחד לא לחש על אוזנם את העניין החשוב ביותר בחייהם - איך להיות הורים - שכל זה, כליאת הילדים ברמה הפיזית - תגן עליהם מהעולם, כליאתם המנטלית - תבנה את מוחם, ערעורם הרגשי - יחשל אותם, שהרי העתיד לבוא - יש להתכונן אליו.
מאמינים ההורים לגננת ולמורה וליועצת כאשר אלה מגדירים בעבורם - בעבור ההורים - את יכולות הילד, כישוריו והפוטנציאל הטמון בו.
מאמינים ההורים לאנשי המקצוע, אלה המסתופפים תחת החינוך שיש לו משרד - שהם מבינים משהו בחינוך ילדיהם.
מאמינים ההורים שילדיהם הם תוצרים.
עוד מוצר במכונות התיעוש הכלכלי, עוד מוצר.
ילד.
לתפארת מדינת ישראל ולריטוש חייו אל מכונת ההפחדה והאלימות המובטחים על ידי החברות והחברים של החינוך. אלה שגם להם יש משרדים: הממשלה, הבטחון, המדע, הספורט והתרבות, הכלכלה, החקלאות ובריאות הנפש . כולם ממושרדים לתפארת - והם שיודעים.
מאמינים ההורים לחינוך ולמשרדו המפואר שהחינוך של הילדים בידיו.
ככה שומר החינוך על ההורים - שלא יחשבו לרגע שהוא בידיהם. שיישארו אינפנטילים. שיאמינו וימשיכו להאמין ואפילו יספרו לילדיהם - שכל זה בעצם לטובת הילד.
והחינוך שמח בחלקו.
והילד, מאמין להוריו, שמאמינים לחינוך, זה, המשרד - שכל זה לטובתם.
---
גם הטיפול הפסיכולוגי העתיד לבוא - לטובתם.
סמי הרגעה והמרצה - לטובתם.
דרכי לימוד נוקשות - לטובתם.
ריסון רגשות וביטוי עצמי - לטובתם.
תסכולים כפויים - מתוך שררת המבוגר האינפנטיל והפדופיל כשלעצמו, או מתוך ההכרח להיות עם ילדים בני גילם - לטובתם. כך יתחשלו. חברתית, נפשית, מנטלית ורגשית.
---
חסר לו לחינוך שהורים יתעוררו.
ממש חסר לו.
שיבינו שמפתחות החינוך בידיהם.
שיבינו שאין שום צורך לכפות תסכולים ממוקדים על הילד. צמיחתו תהא מלווה בתסכולים ממילא. אין מה לדאוג.
שיבינו שלמידה היא עניין טבעי והיא מתרחשת בכל מקרה.
שיבינו שאפשר לנגן בלי לקרוא תווים ואפשר להיות שמח בלי לדעת מי היה פיתגורס.
שיתבגרו ההורים.
---
ואין לו בית לחינוך.
אין לו בית ללימוד.
רק משרד.
---
מתי מעט, מיעוט שבמיעוט מייצרים במודע את הבית הזה. מסרבים להיכנס למשרד של החינוך.
ח.ל.ב.
חינוך - לימוד - ביתי.
----
רוצים לשוחח על זה? רוצים להתווכח עם זה?
תזמינו, אבוא -
---
תודות
גם,
יש משרד.
יושב החינוך במשרדיו המתוקצבים היטב ומחנך את ההורים.
משנתו היא משנת הפדגוגיה השחורה, מלפני מאות שנים.
משענתו היא ההורים - אלה שרובם ככולם עדיין לא התבגרו.
חינוכם עלה יפה. יפה להפליא. נשארו אינפנטילים.
הם מאמינים לו לחינוך. הם מאמינים אפילו בו. בחינוך, ובמשרד שלו.
שהתעמרות, השפלה, ביזוי, אילוף, כפייה, עוול ואיוולת - כולם לטוב. כל זה לטוב ולטוב יותר.
מאמינים ההורים שעדיין לא התבגרו ואף אחד לא לחש על אוזנם את העניין החשוב ביותר בחייהם - איך להיות הורים - שכל זה, כליאת הילדים ברמה הפיזית - תגן עליהם מהעולם, כליאתם המנטלית - תבנה את מוחם, ערעורם הרגשי - יחשל אותם, שהרי העתיד לבוא - יש להתכונן אליו.
מאמינים ההורים לגננת ולמורה וליועצת כאשר אלה מגדירים בעבורם - בעבור ההורים - את יכולות הילד, כישוריו והפוטנציאל הטמון בו.
מאמינים ההורים לאנשי המקצוע, אלה המסתופפים תחת החינוך שיש לו משרד - שהם מבינים משהו בחינוך ילדיהם.
מאמינים ההורים שילדיהם הם תוצרים.
עוד מוצר במכונות התיעוש הכלכלי, עוד מוצר.
ילד.
לתפארת מדינת ישראל ולריטוש חייו אל מכונת ההפחדה והאלימות המובטחים על ידי החברות והחברים של החינוך. אלה שגם להם יש משרדים: הממשלה, הבטחון, המדע, הספורט והתרבות, הכלכלה, החקלאות ובריאות הנפש . כולם ממושרדים לתפארת - והם שיודעים.
מאמינים ההורים לחינוך ולמשרדו המפואר שהחינוך של הילדים בידיו.
ככה שומר החינוך על ההורים - שלא יחשבו לרגע שהוא בידיהם. שיישארו אינפנטילים. שיאמינו וימשיכו להאמין ואפילו יספרו לילדיהם - שכל זה בעצם לטובת הילד.
והחינוך שמח בחלקו.
והילד, מאמין להוריו, שמאמינים לחינוך, זה, המשרד - שכל זה לטובתם.
---
גם הטיפול הפסיכולוגי העתיד לבוא - לטובתם.
סמי הרגעה והמרצה - לטובתם.
דרכי לימוד נוקשות - לטובתם.
ריסון רגשות וביטוי עצמי - לטובתם.
תסכולים כפויים - מתוך שררת המבוגר האינפנטיל והפדופיל כשלעצמו, או מתוך ההכרח להיות עם ילדים בני גילם - לטובתם. כך יתחשלו. חברתית, נפשית, מנטלית ורגשית.
---
חסר לו לחינוך שהורים יתעוררו.
ממש חסר לו.
שיבינו שמפתחות החינוך בידיהם.
שיבינו שאין שום צורך לכפות תסכולים ממוקדים על הילד. צמיחתו תהא מלווה בתסכולים ממילא. אין מה לדאוג.
שיבינו שלמידה היא עניין טבעי והיא מתרחשת בכל מקרה.
שיבינו שאפשר לנגן בלי לקרוא תווים ואפשר להיות שמח בלי לדעת מי היה פיתגורס.
שיתבגרו ההורים.
---
ואין לו בית לחינוך.
אין לו בית ללימוד.
רק משרד.
---
מתי מעט, מיעוט שבמיעוט מייצרים במודע את הבית הזה. מסרבים להיכנס למשרד של החינוך.
ח.ל.ב.
חינוך - לימוד - ביתי.
----
רוצים לשוחח על זה? רוצים להתווכח עם זה?
תזמינו, אבוא -
---
תודות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה