יום שלישי, 15 במרץ 2016

שלוש הערות על אלימות (אוטוביוגרפיה)



שתיקה

"ואם אתה לא מדבר איתי – אתה חושב שאני לא שומע אותך?"

כך אמרתי יום אחד לאבי בעקבות שתיקתו. שזה היה דפוס אצלנו. לשתוק.

הומור

"אבא, אם תוריד את החגורה ייפלו לך המכנסיים" – ומאז לא הכה אותי יותר בחגורה, שנאלץ לצחוק..


תהיה גבר

כשהייתי בן שש לערך הצליף בי מכותיו ואני מייבב והוא צועק עליי תהיה גבר ותפסיק לבכות כמו ילדה.
לאחר מכן – כשהכה אותי בשל כך שלא צחצחתי שיניים או איזו סבה מפגרת אחרת, לא בכיתי.
מאז הפסיק להכות אותי.

אה, פעם כמעט הרגתי את אמי החורגת. בפטיש. בחיי.

---

דברו. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה