מי זה אחד האדם?
אדם אחד,
שיש לו דעות ומה לומר,
ומבין עניין או שניים בתורת הכתיבה,
ובתדרי התהודה של מבנים ומקצבים אותיות ומילים,
והוא אומר את מה שיש לו לומר, בהסתמך על ביוגרפיה אישית של צפריר שפרון, ודבריו לא תמיד בקנה אחד עם דוברו, שלפעמים נותן היבטים או סגנון שלא תואם את המקליד ועדיין מתמסר המקליד במובן הזה הצפריר,
לפרשנות ולהבאת הדברים כפי שאחד האדם, מביאם.
והיות והדמות הזו - אחד האדם
איננה דוברת לשם המקשיבים,
ומילותיה אינם נכתבות למען הקורא,
אינה מחויבת לשום פוליטיקלי קורקט
ומביאה עמדות ודעות בדבר מה נכון ואיך
ומה פחות נכון, לשבט בו היא חיה, בני האנוש,
ולכדור עליו פוסעת, ארץ.
וגם אם דרך הארץ שלה מעט פגום, עדיין,
הכל בא ממילא ובכל מקרה. אם לא כאן, שם.
שכן הדברים יכולים גם להיגנז ולהיעלם.
לא מייחל לכך אחד האדם,
נטייתו לומר את דבריו טומנת בחובה
השפעה מסוימת לכוון ההנעה, ולא חשוב לאן,
ולא חשוב כמה, ואיך, והיכן.
עדיין, ממשיך להגיג את להגו
גם אם לא ישטפו את מילותיו יותר מזוג עיניים אחד,
זה - המקליד.
---
ולכשנשאל הכותב למספר העוקבים, החברים ושאר היבטי משחק של הרשת החברתית, מושך בכתפיו ומציין שמעטים למדי עד כמה שידיעתו משגת, וכשנשאל מדוע לא יכתוב עדין יותר, למען הגדל מספר קוראיו, שהרי אנשים לא אוהבים לחוש אשמים ובדבריו אשמה מוטחת,
מניח אחד האדם את האפשרות שמשחק זה, שמשחק הכותב עם מדיה הזו, הוא לא מלא - מצידו, משתמש במדיה כפלטפורמה אדישה כמעט.
יקרה אשר יקרה.
כלומר, אין שום עניין במספר הקוראים. יש עניין להניע, אם לא להניא.
וממילא שכך הדברים מובאים ומי אשר חושב שעל אחד האדם לשנות מהרגלו או דרכו, מוזמן לשנות את הרגליו הוא, ולטפל באיזונו, שכן אחד האדם, הצפריר ותולדותיו, מסתדרים מצוין.
באמת.
---
ובאשר לגובה העיניים, כל אדם המתבונן נכוחה, יכול להתבונן גם -
פנימה.
אחד האדם מדבר מבפנים.
---
תודות
אדם אחד,
שיש לו דעות ומה לומר,
ומבין עניין או שניים בתורת הכתיבה,
ובתדרי התהודה של מבנים ומקצבים אותיות ומילים,
והוא אומר את מה שיש לו לומר, בהסתמך על ביוגרפיה אישית של צפריר שפרון, ודבריו לא תמיד בקנה אחד עם דוברו, שלפעמים נותן היבטים או סגנון שלא תואם את המקליד ועדיין מתמסר המקליד במובן הזה הצפריר,
לפרשנות ולהבאת הדברים כפי שאחד האדם, מביאם.
והיות והדמות הזו - אחד האדם
איננה דוברת לשם המקשיבים,
ומילותיה אינם נכתבות למען הקורא,
אינה מחויבת לשום פוליטיקלי קורקט
ומביאה עמדות ודעות בדבר מה נכון ואיך
ומה פחות נכון, לשבט בו היא חיה, בני האנוש,
ולכדור עליו פוסעת, ארץ.
וגם אם דרך הארץ שלה מעט פגום, עדיין,
הכל בא ממילא ובכל מקרה. אם לא כאן, שם.
שכן הדברים יכולים גם להיגנז ולהיעלם.
לא מייחל לכך אחד האדם,
נטייתו לומר את דבריו טומנת בחובה
השפעה מסוימת לכוון ההנעה, ולא חשוב לאן,
ולא חשוב כמה, ואיך, והיכן.
עדיין, ממשיך להגיג את להגו
גם אם לא ישטפו את מילותיו יותר מזוג עיניים אחד,
זה - המקליד.
---
ולכשנשאל הכותב למספר העוקבים, החברים ושאר היבטי משחק של הרשת החברתית, מושך בכתפיו ומציין שמעטים למדי עד כמה שידיעתו משגת, וכשנשאל מדוע לא יכתוב עדין יותר, למען הגדל מספר קוראיו, שהרי אנשים לא אוהבים לחוש אשמים ובדבריו אשמה מוטחת,
מניח אחד האדם את האפשרות שמשחק זה, שמשחק הכותב עם מדיה הזו, הוא לא מלא - מצידו, משתמש במדיה כפלטפורמה אדישה כמעט.
יקרה אשר יקרה.
כלומר, אין שום עניין במספר הקוראים. יש עניין להניע, אם לא להניא.
וממילא שכך הדברים מובאים ומי אשר חושב שעל אחד האדם לשנות מהרגלו או דרכו, מוזמן לשנות את הרגליו הוא, ולטפל באיזונו, שכן אחד האדם, הצפריר ותולדותיו, מסתדרים מצוין.
באמת.
---
ובאשר לגובה העיניים, כל אדם המתבונן נכוחה, יכול להתבונן גם -
פנימה.
אחד האדם מדבר מבפנים.
---
תודות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה