יום ראשון, 20 במרץ 2016

שלוש הערות מהמדבר: מצדה; תל ערד; פלואור;

מצדה

שנית מצדה לא תיפול, ובכן מעולם לא נפלה מצדה ולכן לא יכולה ליפול שנית.
כמדומני בגיל אחת עשרה עליתי וירדתי את שבי הנחש.
השבוע שוב.
המקום בהחלט מרשים בעיקר כיצירת ופת של הורדוס.
כל השאר, המיתוס והסיפור של יוספוס, לא רלוונטי.

למות על קידוש השם. לשחוט את יקיריך ולהישחט.
גבורה שכזו. בעיקר אוולת.

כאמור, לא רלוונטי. (למעט השאהידים המודרנים בני הארבע עשרה עם סכין מטבח).


תל ערד

כאן, ויש המתווכחים על כך, קיים מזבח הקורבנות
וגם מיקום הדביר. קודש הקודשים.

ומאז איחוד הפולחן לירושלים. מה?

הדם עדיין כאן על המזבח.
והקרבנות עדיין כאן בתוך החומות.
והכהן הגדול נוטף שומן עגל או טלה בזוויות שפתיו.
בשבתו מאחורי הפרגוד.

והזבח ממשיך.

השוחט מתרוצץ בקרבנו ובידו סכין,
והקרבן יוטח אל המזבח,
והדם ניגר.




פלואור

מעניין מי מוכר את הפלואור להפלרת מי השתיה.
ממה הוא נחצב? ממה הוא מופק?
זה באזור הזה של ערד, ים המלח. לא?

מי מבקש לקבל כמה מעות במקום להוציא אותם
על מנת להיפטר מהדרעק הזה על פי החוק.
מי אלה?
שווה לגלות מי מוכר למדינה את הפלואור, מי מאחוריו.
זה לא ממש מזעזע שיש כזה,
זה כמו חברות התרופות.

זה לא ציניות, זה לא סרקזם, זה ביזנס.

זה ביזנס שראוי לכלול גם הטיפולים
והתרופות המשמשות את אלה שסובלים
מנזקי הפלואור.








 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה