יום שבת, 5 במרץ 2016

ולו כזית

חביבה אחת, אשה מעל חמישים לא נדחפת בתור עם העגלה ואנחנו מסכימים שאנחנו כנראה באותה סירה.
ככה, בקניות.
ואז מעמיס הכרובית והפטריות והחרדל והחסה והתפוזים ומשולם התשלום ואז מעמיסה העופות והדגים והלחם והעוגות והפסטרמה והקולה והמיץ ענבים .

ולא מצליח להתאפק, ולוחש לה, ראי, מכל מצרכייך איני טועם ולו כזית, 
חייכה ואמרה -
לעומתך, אוכלת אני כל מה שבמצרכיך.

---

אכן

אמרתי לה, וזה רק מוכיח לך שהטבעונים האלה רבה פחות גמישים וחברותיים מכם אוכלי הכל.

---

והשבת חייכה בעודה מתקדשת לרדת עלינו ועל כל עם ישראל.
ישתבח שמו לעד.

(אני לא מתחזק, רק מחזק את קורות ההומור הפנימי).

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה