יום ראשון, 3 באפריל 2016

שלוש הערות: אל; אל; אלוהה;


אַל

וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָּה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי. בראשית כב יב'.

---

כבר העלנו את ילידנו לעולה.
ועלינו אתם אל פסגות ההרים.
ועקדנו אותם, ונקשרו היטב.
והסכמנו בלב חפץ להקריבם על מזבחותייך.
על מזבחות החירות הסמויה.
על מזבחות הבלי הלמידה המערכתית.
על מזבחות הווה קיומם.
על מזבחות עצם היותם בזכות עצמם.

הנוכל להפסיק לשלוח ידינו אל המאכלת ואת ילדינו אל קרבותייך,
קרבות דמייך, ונפשותייך, ויקירייך, אלה המיותרים?
הנוכל להגן על ילדינו מפנייך?

השאירו את הילדים בבית.
חזרו הביתה הורים, שובו הביתה.
זה לא קל אבל
בחייאת

אל תשלחו ידכם אל הנער,
ואל תעשו לו מאומה.

---

אֵל

אלי מסתבר הוא אחד,
אלוהים מסתברים הם רבים;
רב העיר ורב הישיבה, רב המדינה ורב אלוף.

---
אלי, מסתבר הוא אחד.
ואלוהים הם בני אדם בהם מאמינים בני אדם.

אלי, מסתבר הוא אחד.
זה לא עניין של אמונה.

זה עניין של ידיעה. ידיעה מה ואל.

ואלוהים,
בצלמם ובדמותם.


אַלוֹהַה

כשאבוא יום אחד אל הוואי
ואביא מילותיי אל החן בעיני

נקטר מי רוויה סוכך מטיל צל
אלוהה, אלוה, אלו אל




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה