יום ראשון, 14 באוגוסט 2016

ומותר להרוג

מה מביא אדם אל המרחק העצום מידיעת החסד?

מה גורמים מתגרמים גרמי שמיים לאמור כוכבים שבחוץ.

להיות לפחד כל כך עצום מהאפשרות שהכל שלום,
הכל הסכמה, גם התסכול ואי ההסכמה.

והפחד מרחיק אדם מעצמו עד כדי כך
שהוא נכון לאחוז בנשק.
כאן זה מתחיל.

כשהחיים יוצאים נגד החיים.
כשמלחמת החורמה של האדם באדם,
של טריטוריית חשיבות וכבוד.
של תרבות הפערים.

ומותר להרוג ומותר ומותר להרוג.

עד כדי כך אדם בורח מעצמו
שאסור ואסור לאהוב ומותר ומותר ליהרג ולהרוג.

וידיעת החסד אומרת מעצמה
את החיים
ואת המוות.
שהמת החי ההורג הורג את החי ומת.

והצודק המת שכופה על הפעוט.

ועל הילד.


---

אבל זה לא באמת.
שהחסד גלוי.

וכל פרפורי הגסיסה של שלטון האצולה,
באים לידי ביטוי.

שאם אינך מציב אל מול הצודק, צודק אחר,

אין לו זכות קיום.
שגם הצדק תלוי באי הצדק.

והחסד פורט מרבדי שדות השלח בואכה מזבח הקורבנות.

ואלה, באים. מרוחקים עד כדי כך.
מעצמם.

ו
אחד 1 האדם



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה