למה לתקן את מה שלא מקולקל?

הייתי  כותב לשר החינוך. 
אבל החינוך סר אל מרות מכוח 
לא מתוך מופת או שירות אל טובת הילד.

הייתי כותב לממונה על ההגבלים
שיגביל במקצת את טמטום החושים
אבל הממונה סר אל היעדר החושים. 

לכן אכתוב כאחד האדם
אל ההורה האחד אל האורה האחת
לאמור הסכיתו אל האיש הזה

אשר כל שניתן לו
זו חירות. 

מעולם לא לימדו אותו לנגן
אלא לבדו.  מתוך חיקוי של נגן מופלא 
אחר.
ושיכלל עוד ועוד. 

בתשע וחצי אצבעות הוא מפלרטט
(זרת ימין לא ממש בשליטה) מפלרטט
עם החליל והאוזן לא שבעה

כעשרים שנה מאוחר יותר לערך
תגלה לו בתו שאינו מנגן כמקובל. 

עניין של איצבוע. 
אז הוא מתקן. וממשיך לנגן. 

---

מוכשר ללא ספק. 
אך לא מבחוץ.  לא מלמעלה.
רק מתוך עצמו. 

---

שחררו את הילדים. 
שחררו את עצמכם. 
הניחו לילדים
תנוחי אמא תנוח אבא 

הילדים הרי כל כך מופלאים.  מעצמם. 
למה לתקן את מה שלא מקולקל?

האזינו.  מענג.