יום שני, 17 באוקטובר 2016

על כפייה ואכפתיות

                                                                                                                                                           
כפייה נסבלת כאשר היא עולה מתוך צו ההגנה ההורי
המתפרש אל ובאמצעות האכפתיות.
כאשר מתוך אכפתיות נכפה על הילד לא לרוץ לכביש,
הדבר לא רק שנסבל אלא שאפילו מתבקש.

כאשר הכפייה מתהדרת שבאה בשירות האכפתיות,
המבחן לכשרותה המעשית הוא האם היא נכנסת
אל שערים בהם האחריות המלאה כבר אצל הילד.
שם, אכפתיות בדבר איך הילד מתמודד עם נושא מסוים,
שכולו באחריותו, עשויה להכשיר כפיית עזרה,
בעוד מה שדרוש לו לילד זה תסכול דווקא.

וטוב לעיין בפסקה הזו שוב ושוב.
שכן ההסכמה לכפייה – שהתקבלה באיומי אקדח פסיכולוגי -
היא אחד משורשי הבלבול הגדול שבו הורים נמצאים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה