היי, התייעצות בבקשה לעניין שמטריד אותי.
אפשר?
השלום והברכה. בשמחה.
הילדה התקבלה לתכנית מעולה בבי"ס אחר, והיא אמורה להתחיל בספטמבר אבל
מבחינתה היא לא עוברת. לא רוצה לעזוב את החברות שלה.
אני רוצה לעזור לה
לקבל את זה, ולאפשר לה לתת לזה צ'אנס בלי יותר מדי התנגדות... כי כרגע היא לא רוצה
לשמוע על זה אז אני מחכה קצת. גם את הסדנא, שהיתה סוג של אודישן, היא עשתה בלי
יותר מדי חשק אבל כמו שחשבתי, רוצים אותה שם והתכנית ממש מתאימה לה. מדובר בלימודים
דרך אמנות.
שחררי את רצונך לחלוטין. לגמרי.
היא יכולה להיות בוגרת אם לא יהיה עליה שום לחץ או ציפייה.
היא לא מפסידה כלום בכל מקרה ולא מרוויחה כלום בכל מקרה.
עיקר החיים הוא חווייתם.
מה שייתן לה חוויות
משמעותיות מבחינתה - זה מה שייבחר.
היא אחראית ובוגרת משנדמה
וכשלא מקבלת יחס כאל אחראית ובוגרת - עולה בתוכה המורדת ועושה דווקא, או לפחות
עושה דווקא - בכאילו.
אלו הם חייה. זכרי
זאת היטב.
אלו הם חייה ואלו בחירותיה
ואת יכולה רק לרוות נחת -
מכל החלטה.
זה הגיבוי המתבקש.
נוכחות אושרך על היותה באשר היא,
ועל בחירתה המצוינת בך – כאם,
ועל כל השאר.
היי כשאת נדרשת – בלבד.
והיי נוכחת גם כשאינך
האם זה ברור?
כמעט ברור.
כי העניינים הבירוקרטיים כבר נעשו, על ידי ולמרות שלא חובה עליה להצטרף לתכנית
הזאת ולעבור לביה"ס השני, לא רציתי שהיא תפספס את ההזדמנות הזאת שניתנה לה.
אז תודיעי לה שאת מושכת ידייך מזה וכל החלטה שהיא תקבל מקובלת עלייך.
על אף אחד לא נגזר לממש אף פוטנציאל שטמון בו כי מישהו אחר חושב כך.
הנקודה היא לא מימוש פוטנציאל.
זו שיטת לימוד אחרת שתתאים לילדים מסוימים, יצירתיים, שיכולים ליהנות ולהיבנות דרך
אמנות. כל מקצוע שם נלמד באופן כזה, יצירתי כזה או אחר.
היא יודעת את כל זה.
זהו שלא ברור לי שהיא יודעת את כל זה. היא יודעת שהיא לא רוצה לעזוב.
כך היא מתבטאת והחלטתי לעזוב את זה עד הקיץ.
שחררי אותה ממך.
הסבירי לה באופן ענייני ויבש
מה היתרונות שאת רואה.
הרבה יותר חשוב עכשיו החברות והחברים מהלימודים.
זה תמיד חשוב.
החוויות האישיות המצטברות זה עיקר החיים. לא שום דבר אחר.
אולי קצת מדאיג אותי שהיא לפעמים מתעסקת בשטויות. משתדלת כמה שיותר במקום רדוד
איכשהו. רק לאחרונה זה משתנה.
הלו? את זוכרת את התקופה הזו?
כשהרדוד חייב להיות העיקר.
חילופי מזג האוויר וההורמונים
ומה קורה בדיוק עם הגוף הזה?
שנעשה אחר.
כן, זו היתה תמצית החופש הגדול.
אז תני לה את החופש הגדול
והיא תתבגר.
אבל רק בחופש
הגדול,
לא ברגיל - ברגיל
אני קוראת לזה -
להתגלגל עם המציאות. לזרום.
זה מה שעשיתי רוב הזמן.
וזה מה שהיא עושה רק
במציאות אחרת לגמרי משלך.
לגמרי אחרת. היא חיה בעולם אחר.
אז איך את יכולה
להגדיר תפל ועיקר בעבורה?
אני לא יכולה. מצד שני יש לי אחריות.
האחריות שלך היא לספק לה
את התנאים הטובים ביותר בעבורה -
על פי ב ח י ר ו ת י ה.
ולא לספק לה את התנאים הטובים ביותר
על פי ב ח י ר ת ך.
ומי אחראי
לתת לה את האפשרויות והמגוון והאיכות שלהן?
מי שאחראי זה -
היא
אלוהים
והמציאות.
את אחראית להיות נוכחת בחייה.
ואם בחירותיה מסכנות אותה –
להלביש עליה בכוח גלגל הצלה!
משתדלת להיות.
את מאה אחוז ואת יכולה רק להיות מי שאת.
תודה על זה.
מיקדת אותי.
ברשותך אני אערוך
ואפרסם את השיחה הזו.
ותודה לך באשר הנך. תהי אשר תהי.
ת ו ד ו ת
