יום שני, 18 בספטמבר 2017

וטוב לחיוך הפנימי

זו היתה הפעם השמונה עשרה שאנו מתכנסים בפארק הירדן.
השנה היינו - שנים עשר יום.
היה חם ולח במיוחד.
ללמדנו את מנטאליות האריה.
לשבת בצל ולא לזוז.
חם ולח.
אפילו אל המים אין כוח ללכת.
ככה. לשבת ולהזיע.

נוכחות כבירה.

עצמו עיניכם וראו.

ודוברו דברים כל מיני ובעיקר על הקשבה.
וההקשבה הקשיבה רוב קשב.
ונרדמה. חם היה.

---


כך המוח הרגיל, עם התפיסות הכלכליות המודרניות, הרציונאליות, המטופשות והמבריקות, נמס בחום היום. בצל האקליפטוס. בפארק הירדן.

כך הלחות מגבירה הזעה ואז ככה מדרום או מדרום מזרח או השד יודע מהיכן בא משב רוח מרענן.

כך מעדיפה התפיסה 
המובאת כאן להבליח מעת לעת. כמשב רוח מרענן.
לא כמשנה שלמה. עדיין.

לעת עתה. שלושה עיקרים -
תקרת הון - קצבת מחיה - מנגנון שקוף.

שזו התמורה -
 האפשרות לחיות ללא אימת היעדר הארוחה הבאה.
שזו התמורה - עיקור הפערים ממשמעותם החברתית.
שזו התמורה - לא עוד הסכמה להיפגע לא עוד הצדקה לפגוע.

---

לשם הולכים.
המנגנון מעל לגחמת אחד האדם. וכולו לשירותו.
הוא אינו יכול להיות תלוי באדם אחד או מיוצג על ידי אדם אחד.
הוא חייב להיות מיוצג ומתייצג דרך אחד האדם.
באשר הוא:
קצבתו מובטחת, בחירתו לשירות במנגנון – רצונית.ידיעתו את המנגנון כמשרת את אחד האדם להביאו אל מחוז חפצו שלו – היא המניע.
שכן אחד האדם שמעוניין לשרת במנגנון, בפועל מעוניין לשרת אנשים באמצעות המנגנון, ועיקרו, עזרה ותמיכה והכוונה של הזולת,
במיוחד בזה - התלוי במנגנון.

מנגנון שקוף - יעילותו גבוהה.

---

כאשר נמוגים הפערים פסיכולוגיים שבאים לשרת את החלק האינפנטילי של האנוש; כאשר אחד האדם יכול לחיות ללא חרב הפרנסה המדומה; אזי האלפא למיניהם: עשירים ועשירות העולם; האוחזים באקדחי החוק והסדר; אינם יכולים לתמרן עוד את אחד האדם לחרדותיו ופחדיו.

כאשר אחד האדם יכול לסרב להיפגע מהפער שכן אין עליו איום קיומי,
שכן קצבתו מובטחת, אין ערך ומשמעות להתנשאות האצולה המזויפת.

תקרת ההון עשויה להפחית את הצורך להשיג כוח דרך כסף.
זה לא רע כשלעצמו.

---

בעוד העבד המודרני מציית ומאמין ל"צורך לשרוד" -
בן החורין לא מסכים להתבונן אל חייו אלא בגובה העיניים.
מבלי פחד ומבלי להיות מאוים.
אין כיום שום צורך במאבק הישרדותי.
זוהי תעמולה נבזית יותר משהיא מוצלחת.
ונוצרו בה סדקים.
איום קיומי, כאג'נדה, כבר לא נתפס באמת בעיני רבים כ-האמת
בהא הידיעה.

---

כאשר החסד מובן מאליו וההישרדות היחידה הנדרשת מדברת על שתוף פעולה כלל אנושי לטיהור ושיקום הכדור הזה - על מנת שימשיך להתאים לנו, למחיה, לכולנו, אזי מאבדת האצולה את כוחה הפיזי הלא מתון לשמר פערים כאמצעי שליטה.

---

זה הכוון.
הרי כל אחד האדם עשויים ממש ליהנות מחייהם.
בהסכמה. מתוך אחווה. מתוך שמחת היצירה והחיים.

קבלת השגשוג כדרך חיים אינה גורעת מבריאות בריאה
שמשמעותה גם תסכולים וקשיים. זו צמיחה.
לא מדובר על אוטופיה רגשית אלא על
הצעה להתבוננות מחודשת על החיים
של חיה משועממת למדי שנקראת אנוש.

ויכולה לבחור את החירות לחיות בעולם שהוא בעבורה -
טוב
וטוב יותר
ומצוין.

הלל ושבח לעצם הקיום בחומר.

---


שנה טובה.
הסכמה לשינוי טוב.
וטוב לחיוך הפנימי.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה