יום רביעי, 4 באוקטובר 2017

ערב סוכות, בוא ליטיקה

                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                           
היות וחג היום נציין את האושפיזין שקבעו להם את משכנם בשטח לא להם.
מבחינת הפלשתינים מדובר בישראלים ומבחינת היהודים עם האקדחים והצדק - מדובר בפלשתינים.
---
"המתנחלים לנתניהו: "הקפאת הבנייה תגרור מחאה חסרת תקדים"
לאור הסחבת בבנייה בהתנחלויות והעברת הכספים לביטחון היישובים, הבהיר ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן לראש הממשלה נתניהו כי יפתח במאבק לאחר החגים: "הגיע הזמן שממשלה לאומית תבנה את יו"ש ולא רק תדבר."
קשקוש. כותרת פוליטית.
אנשי הימין לכאורה מבינים היטב לכאורה שאין להם מחליף לכאורה שיהיה ראש ממשלה לכאורה במקום הבן-ימין.
---
על מנת לאזן את הטבח שהתרחש השבוע על ידי אדם "נורמטיבי" יהיה על הממשל לאשר מכירת מטוסי קרב. בכל בית מרכול.
חניה רק בשדה התעופה הקרוב.
טנק כבר אפשר לרכוש.

ברכט פונה אל האדם ומזכה את האקדח.
האמריקאים מסכימים להיות כברווזים במטווח רק לשמור על זכותם לרכוש מה שמנחם בגין אמר "מכונות יריה".
ואין בזה שום שכל ישר. אף לא גרם, טיפה או גרגיר.
---
ח"כ עזריה רחל נלחמת על זכויות האדם בשצף קצף.
בתוך דבריה המרגשים היא אומרת שזכותה של האשה על גופה כל עוד אינה נשואה.
ואחרי שהיא נשואה? אחרי שנמכרה כחפץ, אחרי שיש עליה שטר בעלות?




נבהלה




                                                                                                                                                                                                                                                                                                             
אמרו לה לפנות אליו. הוא יכול לעזור לך אמרו לה.

פנתה. אמר לה את עיקר הדברים. אמר לה רק את יכולה לעזור לעצמך.
ועצמך לא זקוקה לעזרה, רק התקשורת עם עצמך.

אמר לה מותר לך ליהנות מהחיים.
אמר לה. אם את רוצה להיות אמא כדאי להפסיק עם כל מיני מנהגים.
כמו דאודורנט ואיפור ונעלי עקב.
כדאי להתחיל להסתובב בבגדים של אמא.
לפחות בבית, חלוק, בגדי יומיום שיכולים להיות מוכתמים. תינוקות מכתימים.
ויכולה להסיר את כל אביזרי הטיפשות המינית כמו אותה מסכת חיוך מזויפת, כמו חזיה ושאר סממנים.
בביתך אינך צריכה "להיראות במיטבך". בביתך אינך חייבת להיות כל הזמן נחמדה ובסדר עם כולם.

שכאשר היא אמא החיים שלה מסתובבים סביב ילדיה אם תרצה בכך או לא.
גם אם האיש שלה יכול להיות אמא לתפארת, וכבר היו דברים מעולם,
עדיין, המקום שהילדים יתפסו במוחה, הוא רק הולך ומתרחב.
עם זאת מתרחב לבה בהתאם ואף יותר.

וטוב לדעת שכך הם פני הדברים.
שהאמא שהיא היא - איננה מסתובבת עם עקבים
שפתיה לא נדרשות לסמן קוד חברתי של זמינות מזויפת.
רגליה לא נדרשות להיות עקומות תדיר על מנת שעכוזה יתרומם לנפנף לחברותיה בזנבה.
כל זה זז. לא נדרש עוד.

ואם רוצה בשמים וסבונים - רק אורגניים.
בקרוב תיהנה במיוחד מריח צואת ילדיה.


וטוב גם אם תתייחס אחרת לחלוטין למזונה.
ששם טמון המזור הפיזי לעניין המחזור שאיננו כבר מאז נישואיה,
בד בבד עם התרת החנק ששמה על עצמה מלומר את דבריה,
והגיע הזמן הזה לביטוי עצמי. ביטוי נקבי, במלוא הדרו.


שאת אשה, וטוב להיאנש אל מורא האינסטינקט הטבוע בך להיות שותפה ליצירת חיים ולהעניק גם לצאצאייך הזדמנות לבלות כאן כמה עשרות שנים.
לפחות.

---

ושלח אותה גם לקרוא על כל מיני "בני ברית" שיכולים להניח תשתית טובה לשינוי המתבקש.

---
נותרה עם מילים מבולבלות-  אבל איך - אבל מה - אבל ככה באמת להפסיק? וכאילו מה אתה אומר?

---

אמר לה - הרחקת מאוד מגופך.
חזרי אליו.

פתחי את שערי היצירה והיצר. זה הזמן.


----

אמרה תודה ובטח וכל מה שאתה אומר כל כך מדויק ואחזור אליך.

---

ולא שמע יותר ממנה.
---

והיא עדיין מהדהדים דבריו.
בקרוב תחלים לפסוק את פסיקתה
בדבר איך היא רוצה לחיות את חייה.

שאלו הם חייה.