בשנת אלפיים, בסוף החופש הגדול, לפני ראש השנה,
באנו לפארק הירדן בפעם הראשונה.
היינו חברים מכל מיני, אנשי חינוך ביתי בעיקר
וברמה האישית שתי משפחות,
כשר-שפרון בן האחיות לבין מלמוד,
על טפם וכל המשתמע מכך.
ישנו באוהלים, לילה אחד.
היה - נורא.
עם ילדים קטנים - תינוקות, יתושים וצרעות והמים היו קרים ובקיצור, לא נראה היה שהחוויה מזמינה לשוב ל"מקום הנורא הזה".
אבל חזרנו, בשנת אלפיים ואחת - לשני לילות.
הפעם היה קצת יותר טוב.
כך באלפיים ושתיים ואלפיים ושלוש - שני לילות.
לקח לנו זמן (ארבע פעמים) לקלוט שלוקח יומיים להגיע ו"להרגיש בבית" ואז, כשאנחנו כאן - אנחנו מתקפלים חזרה.
הארכנו את האירוע לשמונה ימים.
כך, נפגשים בפארק, לפני ראש השנה, שמונה ימים רצופים
משנת אלפיים וארבע ועד אלפיים ושבע.
באלפיים ושמונה הרחבנו לשנים עשר יום ומאלפיים ותשע, אנו מתכנסים לשבועיים.
השנה אנו מתכנסים שוב, מיד אחרי סוכות. (כאשר ראש השנה לא מאפשר מרווח של שבועיים מתום החופש הגדול אנחנו מעבירים את החופשה השנתית שלנו לאחרי החגים).
וזו הפעם השש עשרה.
===
התכנסות חברית זו, שאין לה כל תכנית,
ואין בה שום עלילה,
ואף לא שום דבר כדאי או תועלתי,
אלא מצב הוויית ההווה,
במקום המדהים הזה,
אינסוף גוונים של ירוק -
אור - צמיחה - מים -
צחוק של ילדים
אכסניה מצוינת לנפש להתכנסות.
רק - להיות.
להיות פארק הירדן.
המים מצננים את הגוף ומחיים את הנפש.
האדמה מחבקת את הנפש.
האהבה שנוכחת בין ילדים בין חברים.
שיחות אקראיות.
מפגשים ספונטניים.
ארבע עשר יום.
החברותא
האפשרות לקבל ולתת בפשטות,
האפשרות לאט. לאט.
ללא קצין ושוטר ומושל.
---
התכנסויות של אנשים.
מפגשים של אהבה.
פשוט. קל. זורם.
---
הנה. כבר באים.
וחברים
גם
ואהובים
--והקנים, קדים.
---
אחד האדם
באנו לפארק הירדן בפעם הראשונה.
היינו חברים מכל מיני, אנשי חינוך ביתי בעיקר
וברמה האישית שתי משפחות,
כשר-שפרון בן האחיות לבין מלמוד,
על טפם וכל המשתמע מכך.
ישנו באוהלים, לילה אחד.
היה - נורא.
עם ילדים קטנים - תינוקות, יתושים וצרעות והמים היו קרים ובקיצור, לא נראה היה שהחוויה מזמינה לשוב ל"מקום הנורא הזה".
אבל חזרנו, בשנת אלפיים ואחת - לשני לילות.
הפעם היה קצת יותר טוב.
כך באלפיים ושתיים ואלפיים ושלוש - שני לילות.
לקח לנו זמן (ארבע פעמים) לקלוט שלוקח יומיים להגיע ו"להרגיש בבית" ואז, כשאנחנו כאן - אנחנו מתקפלים חזרה.
הארכנו את האירוע לשמונה ימים.
כך, נפגשים בפארק, לפני ראש השנה, שמונה ימים רצופים
משנת אלפיים וארבע ועד אלפיים ושבע.
באלפיים ושמונה הרחבנו לשנים עשר יום ומאלפיים ותשע, אנו מתכנסים לשבועיים.
השנה אנו מתכנסים שוב, מיד אחרי סוכות. (כאשר ראש השנה לא מאפשר מרווח של שבועיים מתום החופש הגדול אנחנו מעבירים את החופשה השנתית שלנו לאחרי החגים).
וזו הפעם השש עשרה.
===
התכנסות חברית זו, שאין לה כל תכנית,
ואין בה שום עלילה,
ואף לא שום דבר כדאי או תועלתי,
אלא מצב הוויית ההווה,
במקום המדהים הזה,
אינסוף גוונים של ירוק -
אור - צמיחה - מים -
צחוק של ילדים
אכסניה מצוינת לנפש להתכנסות.
רק - להיות.
להיות פארק הירדן.
המים מצננים את הגוף ומחיים את הנפש.
האדמה מחבקת את הנפש.
האהבה שנוכחת בין ילדים בין חברים.
שיחות אקראיות.
מפגשים ספונטניים.
ארבע עשר יום.
החברותא
האפשרות לקבל ולתת בפשטות,
האפשרות לאט. לאט.
ללא קצין ושוטר ומושל.
---
התכנסויות של אנשים.
מפגשים של אהבה.
פשוט. קל. זורם.
---
הנה. כבר באים.
וחברים
גם
ואהובים
--והקנים, קדים.
---
אחד האדם
