הרב ווינשטיין צודק.
עצם יכולתו להיות "רב" ולקבל מעמד של "מורה"
מניחה לו לרב, את הכוח להצביע על תופעה מסוכנת לו ולמאמיניו.
מאלה השולטים ביד רמה באיבר המין של הזכרים שמסכימים ליכוף ראשם בפני הזכר השליט.
וזה, הזכר השליט משימתו היא עוד ועוד. עוד ועוד צאצאים.
ולטובת העוד ועוד צאצאים הוא שולט ביד רמה ולטובת העוד ועוד ועוד
הוא מביע את חששו, הגביר, הרב, שמא נשים יעלו על העניין.
ותפסקנה.
תפסקנה להיות רכוש.
להיות רחם להשכרה לטובת ריבוי של עוד ועוד.
שנשים יחזרו אל טבעם הרחב יותר מפריון ורבייה –
יכולתן להכיל ולהחיל.
ויחלו להחיל את אי-חולי הכדור.
בלמידת הכוח הנקבי המאפשר שגשוג, פשטות, הכלה.
הלו אמא.
---
ובזו העת הכוח הנקבי, זה שיוצא להילחם ולהרוג בשם איזו נאורות שוויונית
בין נשים דמיוניות לגברים דמיוניים, לא מסכים כרגע,
אלא לעלות למדרגת הרב וינשטיין.
כפי שהוא, בניסיונותיו לשמר את תרבות הזכר הבועל אלי בעלותו את הנקבה
– לא מאפשר לן, לרכושו, להשתוות אליו ולקחת להן איזה גבר,
שיהיה רכושן בדיוק כפי שהן רכושו.
כך הן מבקשות שוויון.
גם לן יתאפשר לבעול בעלות ולרכוש רכוש ולהיות שוות ערך לגבר לפחות מהבחינה הכספית.
כלומר, בבסיס העניין יש הסכמה על בעלות, על הערך הכלכלי שלל האדם.
התיקון המתבקש מצד נשות העידן הישן הוא שתהא בעלות הדדית.
כך שהרב וינשטיין ונשות הדור הישן, שמבקשות להיות רב בעצמן,
להילחם ולהתנהג כאחרון הגברים אותם הן מגנות ובהם הן מקנאות,
נמצאים עדיין שם.
---
כל זה לא היה נורא כל כך, הרי מה רע?
יהיו הנשים כגברים והגברים יהיו כנשים וכולם ביחד יהיו בני אדם.
אלא שהקוד הזכרי הגורס עוד ועוד, ומבקש לכבוש עוד ועוד,
ומגדיל את מספר האנוש כל הזמן,
הוא הקובע את הקצב.
את הטמפו.
ובעידן הנוכחי הטמפו מגביר את עצמו עוד ועוד.
וזה סרטן.
---
פשוט -
לעת הריון לידה תקופת ההנקה והבשלות להיות עם המשפחה כולה - הכל אמא.
אז הכל המשפחה.
ולעת הבגרות המינית, הכל הסביבה הקרובה.
ואז רמת העיר והמדינה ולעת בגרות - הכל - העולם כולו.
ובשלבים הראשונים שבהם הכל אמא טוב אם הילד יהיה בחזקת אמו
הנרגשת להיות לו למחסה ולנחמה ולעת מכאוב, כל זה בעבורו.
וכשנובטת אישיותו אט אט ובוקע מביצת ההגנה המורעפת עליו,
טוב לחיק המשפחה באופן בלבדי, ללא תמורות עולם מטורפות
של כל מני אנשים שיודעים טוב ממשפחתו את טובתו לכאורה
אך אין להם כל זכות מוסרית או אישית להיכנס אל הורות הוריו.
ולפיכך הרעיון המוטרף של הזנחת הילד אל מוסדות שבהם
יש מאתם לובשי חלוקים, חלוקי המורה הרופא והשוטר,
מה שקוראים מדים, כל כך לא יעיל ולא לתורם אלא
לתפישת עולם זכרית שסופה סרטן.
שזה הרב וינשטיין ושאר הקופים שמאמינים שהם נעלים מקופים אחרים.
ואינם.
מאלה השולטים ביד רמה באיבר המין של הזכרים שמסכימים ליכוף ראשם בפני הזכר השליט.
וזה, הזכר השליט משימתו היא עוד ועוד. עוד ועוד צאצאים.
ולטובת העוד ועוד צאצאים הוא שולט ביד רמה ולטובת העוד ועוד ועוד
הוא מביע את חששו, הגביר, הרב, שמא נשים יעלו על העניין.
ותפסקנה.
תפסקנה להיות רכוש.
להיות רחם להשכרה לטובת ריבוי של עוד ועוד.
שנשים יחזרו אל טבעם הרחב יותר מפריון ורבייה –
יכולתן להכיל ולהחיל.
ויחלו להחיל את אי-חולי הכדור.
בלמידת הכוח הנקבי המאפשר שגשוג, פשטות, הכלה.
הלו אמא.
---
ובזו העת הכוח הנקבי, זה שיוצא להילחם ולהרוג בשם איזו נאורות שוויונית
בין נשים דמיוניות לגברים דמיוניים, לא מסכים כרגע,
אלא לעלות למדרגת הרב וינשטיין.
כפי שהוא, בניסיונותיו לשמר את תרבות הזכר הבועל אלי בעלותו את הנקבה
– לא מאפשר לן, לרכושו, להשתוות אליו ולקחת להן איזה גבר,
שיהיה רכושן בדיוק כפי שהן רכושו.
כך הן מבקשות שוויון.
גם לן יתאפשר לבעול בעלות ולרכוש רכוש ולהיות שוות ערך לגבר לפחות מהבחינה הכספית.
כלומר, בבסיס העניין יש הסכמה על בעלות, על הערך הכלכלי שלל האדם.
התיקון המתבקש מצד נשות העידן הישן הוא שתהא בעלות הדדית.
כך שהרב וינשטיין ונשות הדור הישן, שמבקשות להיות רב בעצמן,
להילחם ולהתנהג כאחרון הגברים אותם הן מגנות ובהם הן מקנאות,
נמצאים עדיין שם.
---
כל זה לא היה נורא כל כך, הרי מה רע?
יהיו הנשים כגברים והגברים יהיו כנשים וכולם ביחד יהיו בני אדם.
אלא שהקוד הזכרי הגורס עוד ועוד, ומבקש לכבוש עוד ועוד,
ומגדיל את מספר האנוש כל הזמן,
הוא הקובע את הקצב.
את הטמפו.
ובעידן הנוכחי הטמפו מגביר את עצמו עוד ועוד.
וזה סרטן.
---
פשוט -
לעת הריון לידה תקופת ההנקה והבשלות להיות עם המשפחה כולה - הכל אמא.
אז הכל המשפחה.
ולעת הבגרות המינית, הכל הסביבה הקרובה.
ואז רמת העיר והמדינה ולעת בגרות - הכל - העולם כולו.
ובשלבים הראשונים שבהם הכל אמא טוב אם הילד יהיה בחזקת אמו
הנרגשת להיות לו למחסה ולנחמה ולעת מכאוב, כל זה בעבורו.
וכשנובטת אישיותו אט אט ובוקע מביצת ההגנה המורעפת עליו,
טוב לחיק המשפחה באופן בלבדי, ללא תמורות עולם מטורפות
של כל מני אנשים שיודעים טוב ממשפחתו את טובתו לכאורה
אך אין להם כל זכות מוסרית או אישית להיכנס אל הורות הוריו.
ולפיכך הרעיון המוטרף של הזנחת הילד אל מוסדות שבהם
יש מאתם לובשי חלוקים, חלוקי המורה הרופא והשוטר,
מה שקוראים מדים, כל כך לא יעיל ולא לתורם אלא
לתפישת עולם זכרית שסופה סרטן.
שזה הרב וינשטיין ושאר הקופים שמאמינים שהם נעלים מקופים אחרים.
ואינם.
