יום שני, 27 ביולי 2015

הזכרים המטופשים

הזכרים המטופשים הם אלה שרואים באשה כלי, חפץ, 
אהבתם אינה אהבה למרות וחרף  
שמעשה האהבה אינו זר להם.

הזכרים המטופשים מבקשים לעצמם הרמון.

הזכרים המטופשים המציאו דתות ושאר שטויות 
על מנת לסדר את העניין הזה של היצר - בינם לבין עצמם.
לשלוט בנקבות, להחפיץ אותן. שוגר דדי

היום היא רכוש של אבא ושל האחים שלך 
ומחר משיאים אותה אחר כבוד לאיזה גבר אחר.

הזכרים המטופשים מאמינים 
שהם יעשו סדר בינם לבין עצמם,
על חשבון הנקבות - ואלה הנקבות 
תתיישרנה על פי דרישותיהם המגוחכות.

לגברים המטופשים אין בלעדיות, 
יש גם לא מעט נשים מטופשות,
זה פחות או יותר מאותה תקופה, מאותו ז'אנר. 
הנשים המטופשות למשל 
שלטו בגברים המטופשים בעזרת מין.

---

היום זה לא תופס. לא זה ולא זה.

לא הגברים המטופשים שמייצרים פרסומות גבר גבר 
שזו כוכב הזהב שזורח בשמי הזכרות המטופשת.
ואין יותר בידי הנשים הכוח של המין. 
הגלולה שחררה באופן מוזר ומובן
יותר את הגבר מאשר את האשה.



ולכן, טוב להבחין בזכר המטופש שאני הוא מעת לעט
(זו לא שגיאת כתיב),


וגם העת לעט לרשום על מיני גברים מטופשים שמרשים לעצמם 
לאנוס - כי זה הסדור - כל עוד אני מרביץ לאשה שלי זה לא עניינך.

ואל נא להשלות את עצמנו שיש איזו דת שמתייחסת לאשה כנשגבת.זה אפילו לא מס שפתיים. 
זה קשקוש של גברים מטופשים 
שיש להם הרבה שכל
וכגודל השכל 

גודל חוסר הבטחון, והפחד והחרדה

שאמא לא תאהב אותם יותר.
---

אחד האדם

מוכה חסדו

הייתי נוסע לשנה עד עשר. נוסע לתמיד. לעולם
מארגן לי טיסה ירוקה אל הכרטיס הירוק.

עם חומר ירוק אל מה שיותר רחוק
אל אי שם.

הייתי מחליף זהות, 
בודה עוד דמות.

ומזמין להצטרף, 
או שלא.

לא אסיר מעלי אזיקי העברית השבויה
כן שבוי מרצון ובהחלט אסיר תודה.

בדד אתמיר יצריי עת היצירה 
לופתת לופפת עצמה בעצמי הקדושה

לומר הלל 
מוכה חסדו

הייתי נוסע ולא זזתי לרגע ולא לשום מקום
בה בעת כבר איני אהובה. כבר נסעתי מזמן

מציאות וחלום 
אחד האדם.

ואת/ה

ברוך שלא עשני רב לעדר מטוטמי חושים ושכלם רפה.
ברוך שלא עשני רופא מנתח לחשוב שאני לפחות אלוהים.
ברוך שלא עשני אשה לחסיד שיש לו רב, חסיד שוטה.
ברוך שלא עשני חייל גיבור להרוג אויבים דמיוניים.

ברוך שלא עשני גבר גבר ששותה גולדסטאר.
ברוך שלא עשני אשה צדקת חסודת מוסר.

ברוך שעשני כפי שאני. 
ברוך שעשאך כפי שאת. 

ברוך שעשה
ושלא עשה

ואת/ה - 
אדם?

---

אחד האדם

יום שישי, 24 ביולי 2015

אדםָּה


אתם יודעים, ככה בינינו,
לאחרונה, התבוננתי בהמון מחשבות
שעפו כצפרים נודדות,
עברו בשמי חיי והאירו את זה ואת זה ואת זה.

שום דבר לא חדש.
והכל מתחדש.

אבל, לא באתי עכשיו לפילוסופיות גבוהות
בהן אדם עולה על קצות אצבעות נפשו
ומתבונן פנימה אל שדות החיים הנצחיים
הזהובים ואין בם צבע כלל.


לא באתי להרחיב על התפעמות הלב אל נוכח נשימה.
שנשימה היא נשמה מובנת מאליה.
עד שהיא קוצרת את עצמה להיות קצרה, קצירי חייה -
באה הנשמה באה.
לומר דבר מה.


הסכיתו אחיי בני האדם,
הסכיתו והקשיבו לדממה,
אל הקצב המשתנה של החיים,
אריה נם. לביאה מיניקה.

הקשיבו רגע, הקשיבו לנשימה.
הקשיבו לנשימת האדם, נשימת האדמה,
נשמת
האדםָּה.


האדםה היא הישות האחת, את, אתה, חומר חי
כל המכנה עצמו אני ימציא מציאות בה נוכח 
יניח לרגע אחד את נשימתו ויסכים להנשמתו
להיות כנשמת האדםָּה.

נשום אחי היקר את נשימת התבואה האפשרית
של התמרה חומרית אל צורות חיים משתנות,
והדומם נושם.

נשמי, אחותי, אהובתי,
נשמי את קרני החמה הלוטפות שדות פרא
והקוצים מחייכים זרעיהם אל רוח הדברים.



עצרי נפש אהובה, קבלי לעצמך שעה קלה,
נשמת האדםָּה.

----


הרבה, אבל הרבה מאוד, ממש המון - 
תודה.

---

אחד האדם.


השלום והברכה

השלום והברכה, אהלן וסהלן,

ידידי, יקירי, יקירותיי, אחיי ואחיותיי בני האדם, אנוש.
עליכם הברכה שורה והשלום מתקיים באוהליכם.

השלום עליכם אחיי האיראנים, המוסלמים,
בני העדה הזו והזו.
גברים ונשים, ילדים, נערים, תינוקות.

הווה  הברכה מתברכת בכם,
אל החסד של החיים עצמם.

יום שישי, הערב מתכנסים משפחות משפחות.
נכדתי הקטנה כבר צועדת
ובאוויר תמיד יש אהבה.

תהא האהבה נוכחת.
אחי מצפון קוריאה. מקטאר ותימן.
אחיי בני האדם,
באשר הנך האדם הפשוט
היה ברוך ומבורך.

---


אחד האדם.