שלוש הערות: פשע ועוול; נורמה; הדין והחסד;

פשע ועוול

מותר לפשוע. זה בסדר.
לעתים, כשהציבור לא יכול לעמוד בגזירת החוק, נמצא הציבור "פושע".
קחו למשל את הקנאביס.
לאו דווקא מתוך הפעילות המבורכת של אנשים מסוימים.
אלא מתוך מעשי הציבור בפועל.
כאשר כחצי או שליש או רבע מהציבור משתמשים בצמח מסוים, אין גזירה שתחזיק מעמד.
ראו האלכוהול בתקופת היובש. והאלכוהול הוא סם מסוכן.
ממש.
---
יש עוולות חוקיות, למשל לשלוח ילד מחוץ לבית - בגיל שלושה חודשים; ששה חודשים; שנה; שנתיים; שלוש; חמש; שש; שמונה; עשר; וכל אחת תבחר מתי מתאים לעשות את העוול הזה לילדיה ומתי זה כבר לא נראה לה עוול.
והעוול הוא לחסר הישע.

ויש עוול שאינו חוקי. למשל אונס מיני. שימוש בשררה לניצול חסר הישע וכן הלאה...

נורמה

הנורמה מקבלת את האינוס כלגיטימי - אם חוקי (ילדים נשלחים מביתם יום יום), ואם לא - אינוס מיני.
כאשר אינו חוקי הנורמה כולאת את מעשן הקנאביס (בינתיים) או קונסת או עבודות שירות וכן הלאה, מכניס לכלא אנס מיני וכן הלאה.

הדין והחסד

עונש הכלא מעבר לקלון ולבושה ולהוקעת האדם מבחינה חברתית,
מוגדר כזמן בו האדם כלוא.
בתוך התנאים וההסכמות מצוין גם מתי "שילם" האדם על פשעו ועוולתו
מבחינת החברה.

משה קצב,
עמד בכל התנאים -
פשע וגרם עוול.
התנהג בהתאם לנורמה.
נענש על פי הסכמות החברה.

ראוי שישוחרר לביתו. זה הדין וזה החסד.